New Exhibition at the Contemporary Art Center Ramla

Beloved by Elihou Eric Bokobza & Maya Smira . Curator: Smadar Sheffi . Contemporary Art Center Ramla CACR

Ramla Museum Complex, 112 Herzel Street, Ramla. (Entry through Hanassi Park).

On view until March 10, 2020. Open Sun-Thu 11:00-15:30, Friday by appointment.

The duo exhibition Beloved occupies the space between memory and stereotype, challenging preconceptions.

The title is taken from the third stanza of Naftali Herz Imber’s Tikvatenu [Our Hope] composed in 1878. The first two stanzas out of the original nine became the official anthem of the Zionist Movement in 1933, and later the national anthem of Israel. “Our beloved Wall” refers to Jerusalem, object of Diaspora Jewry’s physical and metaphysical longing.

Love and longing are elements in both Maya Smira’s and Eric Eliahu Bokobza’s works. Both examine the perception of the “East” that took root in the West, perceived by the Israeli hegemony as “Arab-ness.” This discourse examines the definition of culture as reflected in Israel and in the West. Thoughts about the body, especially (but not only) the female body, are central in both oeuvres.

In the video installation Balada, Smira creates an illusionistic space in which the image of a woman’s belly with a piercing performs a belly dance, a body encapsulated within the constraints of a narrow gaze. Smira formed the title, Balada, by combining the word baladi (بلدي), Arabic for ”my homeland,” and “ballad,” the poetic form of verses telling a story.

The origins of the belly dance, or “Oriental dance,” lie in ritual performed by men and women to create a spiritual experience. Due to the internalizing of Orientalistic stereotypes, especially in Egypt, over the course of the 20th century, the belly dance became identified with the seductive and erotic, while its spiritual associations were ignored. In recent decades, the belly dance was adopted by the West, underwent a revival, and became an expression of feminism and women’s empowerment.

Balada . Video Installation by Maya Smira

באלדה, מיצב וידאו מאת מאיה סמירה

חוֹמַת מַחֲמַדֵּינו מאיה סמירה | אריק אליהו בוקובזה

המרחב שבין זיכרון לסטראוטיפ, בין תפיסות מובנות לערעורן הוא האזור בו מתרחשת התערוכה הזוגית חוֹמַת מַחֲמַדֵּינו. חמדה וגעגוע הם אלמנטים משותפים בעבודות של מאיה סמירה ואריק אליהו בוקובזה. בשניהם נבחנת תפיסת "המזרח" שהשתרשה במערב, ובהגמוניה הישראלית נתפסה כ"ערביות". מדובר בדיון על ההגדרה של תרבות במראה הישראלית והמערבית בכללה. החשיבה על הגוף, במיוחד, אך לא רק, הגוף הנשי, מרכזית בעבודות שניהם.

מאיה סמירה מציגה את מיצב הוידאו באלדה ומייצרת חלל מתעתע, בו מוקרן דימוי של בטן נשית, בתנועות חוזרות של ריקוד מזרחי, גוף כלוא בגבולות מבט צר. "באלדה" מילה שסמירה יצרה, היא הלחמה של "באלדי" (بلدي), "מולדתי" בערבית, ושם התצורה השירית "בלדה", שיר המספר סיפור.

הריקוד המכונה ריקוד בטן או ריקוד מזרחי היה במקורו ריקוד פולחני, אמצעי ליצירת חוויה רוחנית. בעקבות הפנמת סטראוטיפים אוריינטליסטים, בעיקר במצרים, הפך לאורך המאה העשרים למזוהה עם ריקוד פתייני-ארוטי. בעשורים האחרונים, בהיפוך משמעות מרתק, אומץ במערב כביטוי של פמיניזם ועוצמה נשית ועובר רנסנס. רקדנית בטן מופיעה בעבודת הווידאו אנימציה תקווה של אריק אליהו בוקובזה, תחילה כצללית, ולבסוף כדמות צבעונית מצוירת. פס הקול בעבודה היא הקלטה משנת 1932 לשיר "תִּקְוָתֵנוּ". ההקלטה המוקדמת שנעשתה בטוניס מערערת תפיסות רווחות לפיהן הציונות בצפון אפריקה התבססה רק סמוך לקום המדינה. בוקובזה יצר אנימציה של מופע שלם, וכתמיד בעבודתו הדמויות מצוירות בתבנית פניו של האלטר-אגו גדול-העיניים של האמן. שם התערוכה לקוח מהבית השלישי בשיר "תִּקְוָתֵנוּ" שחיבר נפתלי הרץ אימבר ב 1878. גרסה של שני בתיו הראשונים של השיר, במקור עם תשעה, הפך להמנון התנועה הציונית ב1933 ומאוחר יותר להמנון מדינת ישראל. ב"חוֹמַת מַחֲמַדֵּינו" הכוונה לירושלים, מושא געגוע פיזי ומטאפיזי של יהודי הגולה.החיבור בין לאומיות, למוסיקה, לגוף, מה שנחשב בעבר לנמוך, תורגם לשפה של אמנות

עכשווית. שני האמנים ,מציעים בחינה מחודשת של זהויות וסולמות ערכים שהתאזרחו בתודעה הישראלית. ***התערוכה היא השלישית הנערכת ב CACR המרכז לאמנות החדש הפועל במתחם מוזיאון רמלה בראשו עומד רון פלד. תתלווה לה תוכנית של שיחי גלריה והרצאות. עידכונים בדף האינסטגרם של המרכז CACR_ramla או בדף הפייסבוק של המרכז.

ד"ר סמדר שפי אוצרת התערוכה